כש-Wall Street פוגשת את הבלוקצ'יין: ויזה, פייפאל ובלאקרוק
חושבים שקריפטו זה רק קזינו של אינטרנט? גלו למה ענקיות הפיננסים כמו ויזה, פייפאל ובלאקרוק כבר מעבירות את התשתיות שלהן לבלוקצ'יין.
אחת הסטיגמות הנפוצות ביותר על שוק הקריפטו היא שמדובר ב"קזינו אינטרנטי", כסף של האקרים, או טרנד חולף שלא מגובה בכלום.
אבל בזמן שהציבור הרחב עדיין מתלבט אם ביטקוין הוא אמיתי או לא, מאחורי הקלעים מתרחשת מהפכה שקטה.
המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר בעולם, אלו שמנהלים את הכלכלה המסורתית (הפיאט), כבר הבינו שהבלוקצ'יין הוא לא האויב שלהם - הוא שדרוג התשתית שהם חיכו לו.
כדי להבין עד כמה הטכנולוגיה הזו מוטמעת בעולם האמיתי, בואו נסתכל על מה שעושות הענקיות.
ויזה (Visa), סולאנה וסטייבלקוינס
ויזה היא אחת מרשתות התשלומים הגדולות בעולם.
במשך שנים היא עבדה על תשתיות בנקאיות מיושנות שלוקח להן ימים לסלוק עסקאות בין מדינות שונות.
כדי לייעל את המערכת, ויזה התחילה להשתמש בסטייבלקוינס (דולר דיגיטלי מסוג USDC) כדי להעביר כספים.
למה דווקא סולאנה?
כי ויזה הבינה שרשת סולאנה מסוגלת לעבד אלפי עסקאות בשנייה, בעמלות של חלקיקי סנט, ולהשלים כל העברה כמעט באופן מיידי.
היכולות האלו לא נעלמו גם מעיני החברות הישראליות.
פרויקט BILS לדוגמה, שהוא פיילוט לסטייבלקוין המגובה בשקל ישראלי (מבית Bits of Gold), הושק אף הוא על גבי רשת סולאנה.
הערה חשובה: פרויקט BILS נמצא כרגע בשלבי פיילוט מוגבלים, ועדיין אינו זמין לשימוש ציבורי רחב לאזרח הישראלי.
פייפאל (PayPal) והדולר הפרטי שלה
פייפאל חוללה מהפכה בתשלומים באינטרנט לפני יותר מ-20 שנה, אבל גם היא מוגבלת על ידי מערכת הבנקאות המסורתית.
במקום להילחם בבלוקצ'יין, פייפאל החליטה להצטרף אליו, והשיקה מטבע יציב משלה בשם PYUSD (שהושק במקור על רשת איתריום והתרחב לרשת סולאנה כדי לאפשר תשלומים בעמלות אפסיות).
המטרה שלהם פשוטה: לאפשר למיליוני משתמשים ברחבי העולם לשלוח דולרים אחד לשני ללא עמלות המרה מטורפות, ללא ימי עסקים, וללא חסימות גיאוגרפיות.
פייפאל הבינה שקריפטו הוא כבר מזמן לא רק נכס להשקעה, אלא "מסילות הרכבת" החדשות של הכסף.
בלאקרוק (BlackRock) ומהפכת ה-RWA
בלאקרוק היא מנהלת הנכסים הגדולה בעולם.
הגוף שמנהל טריליוני דולרים של חסכונות ופנסיות עבור מיליוני אנשים.
בעבר, החברה התבטאה באופן פומבי נגד ביטקוין, אך מאז היא עשתה פניית פרסה דרמטית.
כיום, היא לא רק מנפיקה תעודות סל (ETF) ענקיות של ביטקוין ואיתריום בוול סטריט, אלא היא כבר מפעילה בפועל קרנות המבוססות על טוקניזציה של נכסים אמיתיים (RWA).
הרעיון מאחורי RWA הוא לקחת נכס מהעולם הישן - כמו אגרות חוב של ממשלת ארה"ב - ולייצג אותו כטוקן דיגיטלי על הבלוקצ'יין.
היתרון העצום? בניגוד לבורסות המסורתיות שנסגרות בסופי שבוע ובחגים, הבלוקצ'יין פועל 24/7.
ככה, במקום ניירת בנקאית מסורבלת, אפשר לקנות, למכור ולהעביר בעלות על נכסים בתוך שניות, בכל יום ובכל שעה.
בשורה התחתונה: הבלוקצ'יין לא בא להעלים את הבנקים או את חברות האשראי של הכלכלה הישנה. הוא פשוט משמש בתור תשתית טכנולוגית יעילה, מהירה וזולה יותר שעליה הם יבנו את המוצרים של המחר. כשאתם משקיעים היום בתשתיות קריפטו, אתם למעשה משקיעים בטכנולוגיה שוול סטריט כבר אימצה.
שאלות נפוצות
למה חברות ענק בוחרות להשתמש (גם) ברשתות בלוקצ'יין ציבוריות?
רשתות בלוקצ'יין ציבוריות (כמו סולאנה או איתריום) מציעות אבטחה מבוזרת ברמה עולמית, קוד פתוח ותשתית שכבר עברה מבחני עומס עצומים. פעמים רבות, הרבה יותר יעיל לחברות להשתמש ב"כביש" ציבורי קיים ואיכותי מאשר לסלול ולהגן על רשת פרטית מאפס.
למה חברה ישראלית צריכה להנפיק סטייבלקוין שקלי (BILS)?
המטרה של סטייבלקוין מקומי היא לגשר על הפער בין הבנקאות הישראלית לעולם הקריפטו. מטבע כזה מאפשר לישראלים להיכנס ולצאת מעולם הבלוקצ'יין בקלות, ללא צורך בהמרות יקרות לדולרים, ומאפשר לבנות אפליקציות פיננסיות מבוזרות שמדברות בשפה המקומית.
אם הבנקים נכנסים לתחום, זה לא פוגע ברעיון של חופש הקריפטו?
עבור חלק מהמשתמשים הוותיקים והאידיאולוגיים, מעורבות בנקאית מנוגדת לחזון המקורי של חופש מוחלט ללא מתווכים. עם זאת, עבור חלק ניכר מהשוק והמשקיעים, כניסת המוסדות הגדולים מביאה איתה רגולציה, יציבות, והזרמה של הון עצום לתעשייה שמבסס את הלגיטימציה של התחום כולו.