ביטקוין מול כל השאר: למה השוק מתייחס אליהם אחרת?

כשאתם קוראים כותרות בעיתונים, בדרך כלל משתמשים במילה "קריפטו" כמקשה אחת.

מבחינת רוב האנשים, ביטקוין, איתריום, סולאנה, ומטבע חדש של חתול שהושק אתמול בבוקר - כולם יושבים תחת אותה המטרייה. אבל כשנכנסים לעומק השוק, מגלים מהר מאוד שהמשקיעים המוסדיים והוותיקים מחלקים את העולם לשניים: ביטקוין בצד אחד, וכל שאר המטבעות (אלטקוינס - Altcoins) בצד השני.

למה ביטקוין מקבל יחס כל כך שונה? הנה שלושת ההבדלים שאתם חייבים להכיר.

1. אין מנכ"ל, אין משרדים, אין מחלקת שיווק

ההבדל הגדול ביותר מתחיל ביום שבו המטבע נוצר.

רוב מטבעות הקריפטו בשוק מזכירים מאוד חברות סטארט-אפ - יש להם מנכ"ל מוכר, צוות פיתוח רשמי, משרדים, ותקציבי שיווק עצומים.

המשמעות היא שאם המנכ"ל מסתבך חוקית או שהחברה קורסת - המטבע עלול להתרסק לאפס בתוך ימים בודדים. (קחו לדוגמה את מטבע LUNA שקרס מ-40 מיליארד דולר לאפס ב-2022 בגלל יהירות של המייסד שלו דו קוון, או את מטבע FTT שהתרסק בעקבות ההונאה של סם בנקמן-פריד, מנכ"ל בורסת FTX).

ביטקוין, לעומת זאת, נוצר על ידי דמות אנונימית (סאטושי נקאמוטו) שהשיקה את המערכת ונעלמה לחלוטין. לביטקוין אין מנכ"ל שאפשר לחקור, אין משרדים שאפשר לסגור, ואין חברה שיכולה לפשוט רגל.
הביזור שלו הוא מוחלט, מה שהופך אותו לרשת חסינה ובלתי ניתנת לעצירה.

2. סחורה דיגיטלית מול מניות טכנולוגיה

מעבר לביזור, מטרת העל של המטבעות שונה לחלוטין:

• ביטקוין הוא "זהב דיגיטלי": המטרה המרכזית שלו היא לשמש רשת תשלומים עצמאית, ועם השנים (בזכות הנדירות המוחלטת שלו) הוא הפך גם לשומר ערך. ממש כמו זהב פיזי, הוא לא מתיימר "לעשות" כלום - הוא פשוט קיים, מאובטח ובלתי ניתן לזיוף.
• אלטקוינס הם "תשתית טכנולוגית": רשתות כמו איתריום או סולאנה לא מנסות להיות זהב. הן למעשה "מחשבי-על" עולמיים שמאפשרים למתכנתים לבנות עליהם אפליקציות פיננסיות (DApps), בורסות מבוזרות (DEX), וחוזים חכמים. כשאוכלוסיית המשתמשים ברשת עולה - כך גם עולה הביקוש למטבע שלה.

לכן, השקעה בביטקוין דומה יותר לקניית מטילי זהב, בעוד שהשקעה באלטקוינס דומה יותר לקניית מניות של חברות טכנולוגיה (הפוטנציאל לרווחים עצום, אך כך גם הסיכון שהטכנולוגיה תתיישן או שתקום לה מתחרה טובה יותר).

3. חוקים שאף מתכנת לא יכול לשנות לבד

במרבית האלטקוינס, אם צוות הפיתוח או הקהילה מחליטים שצריך לשנות כיוון, הם יכולים לשנות את קוד הרשת כמעט כרצונם (כולל את כמות המטבעות).

בביטקוין, זה עובד אחרת. אמנם ישנם מתכנתים פעילים שמציעים שיפורים לקוד, אך אין להם כוח לכפות שום שינוי. כדי שחוק ברשת הביטקוין ישתנה, עשרות אלפי מחשבים עצמאיים ברחבי העולם (הצמתים והכורים) חייבים להסכים לעדכון. מכיוון שאף מחזיק ביטקוין לא יסכים לשנות את הכלל של 21 מיליון המטבעות ולדלל את ערך הכסף שלו, חוקי הכלכלה הבסיסיים חרוטים בסלע הלכה למעשה. הוודאות המוחלטת הזו היא מה שמושך אליו קרנות פנסיה ומדינות.