למה יש רק 21 מיליון ביטקוין? (חצייה, כרייה וזהב דיגיטלי)
איך הקוד של ביטקוין מונע הדפסת כסף, למה אי אפשר לזייף אותו, מה זה אירוע החצייה (Halving), ולמה מכנים אותו זהב דיגיטלי.
בעולם הכסף הרגיל (פיאט), לבנקים המרכזיים ולממשלות יש כפתור קסם: כשחסר להם כסף לתקציב, הם פשוט מדפיסים עוד ממנו.
התוצאה של ההדפסה הזו מוכרת לכולנו בתור אינפלציה - הכסף שבכיס שלנו מאבד מערכו, והמחירים בסופר עולים.
ביטקוין נוצר בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו.
הוא תוכנת מראש כמערכת מוניטרית סגורה, שקופה וצפויה, שבה אף פוליטיקאי או נגיד בנק לא יכול לשנות את החוקים.
חוק הברזל: מקסימום 21 מיליון מטבעות
כשממציא הביטקוין (סאטושי נקאמוטו) כתב את הקוד של הרשת ב-2009, הוא קבע בו תקרה מתמטית קשיחה: לעולם לא יהיו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין.
זהו ההבדל התהומי בין ביטקוין לבין דולר או שקל (או אפילו טוקנים אחרים שבהם חברה יכולה לבצע יצירת מטבעות חדשים - Mint בלחיצת כפתור).
בעוד שכמות הדולרים בעולם גדלה בכל שנה בטריליונים, כמות הביטקוין המקסימלית נעולה בקוד.
עד היום כבר הופקו למעלה מ-20 מיליון מטבעות (יותר מ-95% מכלל ההיצע), והמטבע האחרון צפוי להיווצר סביב שנת 2140.
איך נוצר ביטקוין חדש? (ומה זה כרייה)
אם אין בנק מרכזי שמדפיס ביטקוין, מאיפה המטבעות מגיעים?
כאן נכנס לתמונה תהליך הכרייה (Mining).
רשת הביטקוין מוחזקת על ידי אלפי מחשבים חזקים הפזורים ברחבי העולם (כורים).
התפקיד של המחשבים האלו הוא לאמת את העסקאות ברשת, לארוז אותן לתוך הבלוקצ'יין, ולהגן על המערכת מפני זיופים או תקיפות.
בתמורה לעבודה הזו ולהוצאות החשמל העצומות שלהם, פרוטוקול הביטקוין מתגמל אותם במטבעות ביטקוין חדשים שמשתחררים אל השוק בקצב קבוע וידוע מראש.
אירוע החצייה (Halving): הבלם של האינפלציה
כדי שהמטבעות לא ייגמרו מהר מדי, הקוד של ביטקוין כולל מנגנון מובנה לריסון האינפלציה שנקרא חצייה (Halving).
אחת ל-210,000 בלוקים בדיוק (תהליך שלוקח כ-4 שנים), כמות הביטקוין החדשה שמשתחררת לכורים בכל בלוק נחתכת בחצי.
- כשהביטקוין הושק ב-2009, התגמול היה 50 ביטקוין לכל בלוק (שנוצר בממוצע כל 10 דקות).
- ב-2012 הוא נחתך ל-25, ב-2016 ל-12.5, ב-2020 ל-6.25, ובחצייה של 2024 הוא ירד ל-3.125 ביטקוין בלבד.
המשמעות היא פשוטה: ככל שהזמן עובר, הביטקוין הופך לנדיר יותר וקשה יותר להשגה.
למה קוראים לביטקוין "זהב דיגיטלי"?
במשך אלפי שנים, זהב נחשב לשומר הערך הטוב בעולם, פשוט כי אי אפשר להדפיס זהב במדפסת.
כדי להוציא זהב מהאדמה צריך להשקיע עבודה פיזית, זמן ואנרגיה.
ביטקוין לוקח את התכונה הזו של הזהב ומשדרג אותה לעידן המודרני:
- נדירות מוחלטת: אם מחיר הזהב יזנק מחר פי 10, חברות כרייה יחפרו בעוד מכרות ויציעו יותר זהב לשוק. בביטקוין, גם אם המחיר יעלה למיליון דולר, קצב הייצור לא ישתנה במילימטר.
- אי אפשר לזייף אותו: בדיקת אמינות של מטיל זהב פיזי דורשת ציוד מעבדה. בביטקוין, כל משתמש ברשת יכול לאמת בשנייה אחת שהמטבע שקיבל הוא אמיתי ב-100%, בזכות השקיפות של הבלוקצ'יין.
- ניידות וחלוקה: נסו לעבור בשדה התעופה עם מטילי זהב, או לשלם איתם על כוס קפה. ביטקוין, לעומת זאת, ניתן לשליחה לכל נקודה בעולם בתוך כ-10 דקות עד שעה (בהתאם לעומס ברשת ולמספר האישורים הנדרש), ואפשר לחלק כל מטבע שלם ל-100 מיליון יחידות קטנות (הנקראות "סאטושי").
בשורה התחתונה: הערך של ביטקוין לא נובע מהבטחה של ממשלה, אלא ממתמטיקה וביזור. הוא הנכס היחיד בהיסטוריה האנושית שההיצע שלו קבוע לחלוטין, ולא ניתן לשינוי על ידי אף גורם אנושי.
שאלות נפוצות
מה מונע מהמפתחים של ביטקוין לשנות את הקוד ולהגדיל את התקרה מעל 21 מיליון?
הביזור של הרשת. לביטקוין אין מנכ"ל או שרת מרכזי. כדי לשנות חוק יסוד כמו תקרת ה-21 מיליון, נדרשת הסכמה של רוב מוחלט מבין עשרות אלפי המחשבים והמשתמשים שמריצים את הרשת בעולם. מכיוון שאף מחזיק ביטקוין לא יסכים לדלל את הערך של הכסף שלו עצמו, שינוי כזה הוא בלתי אפשרי בפועל.
אם ביטקוין כל כך יקר, האם חייבים לקנות מטבע שלם?
ממש לא! זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מתחילים. בדיוק כמו שהשקל מתחלק ל-100 אגורות, כל ביטקוין אחד מתחלק ל-100 מיליון יחידות קטנות שנקראות סאטושי (Satoshi). אפשר לקנות שבריר קטן של ביטקוין בכל סכום שתרצו - אפילו ב-50 שקלים, ולבנות תיק לאורך זמן באמצעות אסטרטגיית DCA.
מה יקרה כשכל 21 מיליון המטבעות ייכרו? מי יאבטח את הרשת?
כאשר המטבע האחרון ייכרה (סביב שנת 2140), הכורים יפסיקו לקבל מטבעות חדשים כתגמול, אך הם ימשיכו להרוויח מעמלות הרשת שמשלמים המשתמשים על כל העברה (בדומה לאופן שבו מאמתים - Validators מתוגמלים ברשתות אחרות). עמלות אלו ימשיכו לתמרץ את הכורים לתחזק ולאבטח את הרשת.