נייטיב לעומת טוקן: למה אי אפשר לשלם עמלות בדולרים?

אחת השאלות הנפוצות ביותר של משתמשים מתחילים היא: "יש לי 1,000 דולר דיגיטלי בארנק, למה אני לא מצליח להעביר אותם? ולמה המערכת דורשת ממני מטבע אחר לגמרי רק כדי לבצע פעולה?".

כדי לענות על זה, אנחנו חייבים להבין את ההבדל הבסיסי ביותר בעולם הבלוקצ'יין: ההבדל בין מטבע נייטיב (Native Coin) לבין טוקן (Token).

מטבע נייטיב (Native Coin): בעל הבית

מטבע נייטיב הוא המטבע הרשמי שבו הבלוקצ'יין פועל. ברוב המוחלט של הרשתות המרכזיות, יש מטבע ליבה אחד בלבד שמפעיל את הרשת.

אם נחזור לאנלוגיית הכבישים, הבלוקצ'יין הוא כביש האגרה, ומטבע הנייטיב הוא המטבע היחיד שמתקבל בעמדות התשלום של הכביש הזה.

כדי להשתמש בתשתיות של הרשת, אתם חייבים לשלם לה ישירות במטבע שלה.

דוגמאות למטבעות נייטיב:

• ברשת ביטקוין: המטבע הוא ביטקוין (BTC).
• ברשת איתריום: המטבע הוא איתריום (ETH).
• ברשת סולאנה: המטבע הוא סולאנה (SOL).

אי אפשר לבצע שום פעולה בתוך הרשתות האלו מבלי להחזיק לפחות מעט ממטבע הנייטיב כדי לשלם את עמלת הרשת.

טוקן (Token): האורח

טוקן הוא נכס דיגיטלי שלרוב אין לו רשת בלוקצ'יין עצמאית משלו. הוא נבנה כחוזה חכם (Smart Contract) ה"רוכב" על גבי תשתית של רשת קיימת.

סטייבלקוינס כמו USDT או USDC הם הדוגמה הקלאסית ביותר לטוקנים.

אין להם כביש משלהם, אלא הם משתמשים בכבישים של סולאנה, איתריום או טרון כדי לעבור ממקום למקום.

מכיוון שהם רק ה"רכבים" שנוסעים על הכביש, הם כפופים לחוקים של בעל הבית.

חוק הברזל: תמיד משלמים לבעל הבית

כאשר אתם רוצים לשלוח טוקן (כמו דולר דיגיטלי) לאדם אחר, הרשת דורשת עמלת עבודה.

הרשת לא מקבלת תשלום בטוקנים, אלא אך ורק במטבע הנייטיב שלה.

• אם תרצו להעביר דולרים על רשת איתריום, תצטרכו להחזיק מעט איתריום בארנק כדי לשלם על הפעולה.
• אם תרצו להעביר דולרים על רשת סולאנה, תצטרכו להחזיק מעט סולאנה בארנק לתשלום העמלה.